קרן דניאלי

ארכיון עבור הקטגוריה ‘Uncategorized’

הקליניקה למחקר ולטיפול בטראומה ובאבדן ע"ש דניאלי זוננפלד ז"ל

אוניברסיטת בר-אילן מרחיבה את הטיפולים הפסיכולוגיים לטראומה ואבדן, המוענקים בחינם למיעוטי יכולת במסגרת הקליניקה שפעילה במחלקה לפסיכולוגיה, הודות לתמיכה מיוחדת שהוענקה למחלקה, ע"י "קרן דניאלי", לזכרה של דניאלי זוננפלד ז"ל. דניאלי שירתה כמתנדבת במחלקת האונקולוגיה בביה"ח שניידר, ונהרגה בשובה מהתנדבותה לפני כשנתיים והיא בת 20. בטקס שהתקיים השבוע נקראה הקליניקה למחקר ולטיפול בטראומה ובאבדן ע"ש דניאלי זוננפלד ז"ל, ותיקרא מעתה ואילך "קליניקת דניאלי".

פרופ' טוביה פרי, חבר סגל המחלקה לפסיכולוגיה ומנהל הקליניקה, הסביר באירוע את הייחודיות של הטיפול המוענק בקליניקה אשר זכה לכינוי "הטיפול הנרטיבי". לדבריו, "המטפלים בקליניקה מסייעים למטופלים להכיל את הטראומות שעברו באמצעות יצירת נרטיב מסודר וברור של האירוע הטראומתי שחוו ושילובו בתודעתם כחלק – שלילי אמנם אך ניתן להכלה – מהסיפור הכללי של חייהם". פרופ' פרי סיפר כי, לפי מחקרים שנערכו בנושא, עצם העובדה שהמטופל רואה ומרגיש כיצד המטפל חווה יחד איתו את הטראומה וכיצד המטפל מצליח להכיל אותה יש בה השפעה חיובית על המטופל ותמיכה ביכולת שלו להכיל את הטראומה שלו בעצמו.

"קליניקת דניאלי", על 8 מטפליה, תפתח ותעניק טיפולים חדשניים לאנשים ולקהילות אשר מתמודדים עם טראומה ועם אבדן. הקליניקה עתידה לייצר ערוץ של הזנה הדדית בין המחקר שנערך באוניברסיטה לבין הטיפול שנערך בקליניקה ותהווה מוקד ידע תיאורטי וקליני אשר יופץ לשטח באמצעות המטפלים הלומדים באוניברסיטה. הקליניקה תעניק סיוע לצעירים ולמבוגרים שאיבדו את יקיריהם במחלה, בתאונה או כתוצאה ממוות טבעי, וכן לנשים שחוו לידה שקטה, חיילים ואזרחים נפגעי טראומה ובני משפחותיהם של חיילים שנפלו. כ-70% מהמטופלים שטופלו בקליניקה עד היום דווחו על שיפור משמעותי.

הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ, נשיא האוניברסיטה, ציין בנאומו כי לחינוך ישנם שני חלקים: החלק הלימודי והחלק האישיותי. פרופ' הרשקוביץ ציין כי חז"ל מבחינים בין שני החלקים הללו. בעוד החלק הלימודי טעון שינון מתמיד ו"אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה ואחד", הרי שעל החלק האישיותי אומר הכתוב "חנוך לנער על פי דרכו, גם כי יזקין לא יסור ממנה". בדבריו עמד הרשקוביץ על חשיבות החינוך בחלק האישיותי עד כי רואים אנו שיהושע בן נון נבחר להמשיך את משה לא מפני שהיה הידען שבכולם אלא מפני שהיה "נער לא ימיש מתוך האוהל". בנקודה זו ציין הרשקוביץ את האנושיות והחום של משפחתה של דניאלי ז"ל, כפי שהדבר בא לידי ביטוי גם בחינוך שלה ובאישיותה עצמה.

מוטי זוננפלד, אביה של דניאלי ז"ל, סיפר כיצד החליט בעקבות לכתה של דניאלי להפוך אותה ל"רבי שלי", זאת באמצעות המשכת דרכה ומורשתה בתחום הרפואי והחינוכי. זוננפלד סיפר על השילוב הנדיר שהיה בדניאלי בין חכמה וצניעות, על כך שמחד שאפה ללמוד רפואה ואף קבלה 768 בבחינת הפסיכומטרי (ציון שהגיע לבית המשפחה במהלך ה'שבעה') ומאידך הקפידה תמיד להסתיר את הישגיה ויכולותיה, תוך שהיא מסייעת לחלשים ממנה.
מעל 40 מפעלי חסד הקימה "קרן דניאלי" בתחומי: בריאות וחינוך, ביניהם: 'פרס דניאלי' לצוותי רופאים ואחיות מצטיינים; 'צוות דניאלי' בביה"ח שניידר המסייע למשפחות הילדים החולים בביתם; 'בנועם דניאלי', מיזםטיפול אישי בזוגות העומדים להנשא; 'לב דניאלי' המסייע לזוגות בתהליכי ההפרייה; 'גרעין דניאלי', 'בשביל דניאלי' ועוד רבים אחרים.
באירוע השתתפו גם: סבה וסבתה של דניאלי ז"ל, מר משה וגב' ג'ני זוננפלד, פרופ' יוסף פרס, מנכ"ל בית החולים שניידר, ידיד המשפחה הרב פרופ' יעקב דולינגר, הרב שבתי א' הכהן רפפורט, ראש בית המדרש של המכון הגבוה לתורה באוניברסיטת בר אילן, פרופ' גיל דיזנדרוק, ראש המחלקה לפסיכולוגיה, פרופ' אילנית חסון-אוחיון, ראש המגמה לפסיכולוגיה שיקומית ומנהלת שותפה של הקליניקה לשירות הקהילה, הרבנית ד"ר ציפורה שפירא, אשת הרב משה שפירא זצ"ל, רבו וידידו הקרוב של מוטי זוננפלד, ופרופ' רות פלדמן,  אשר שמשה שנים רבות כחברת סגל המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה.

'פרס דניאלי' בבית הנשיא

הפרס הוענק זו השנה השנייה ל-12 רופאות, רופאים ואחיות מתחום האונקולוגיה לזכרה של דניאלי זוננפלד ז"ל שנהרגה בתאונת דרכים.

 ד"ר פאץ' אדמס
(צילום: מארק ניימן)

נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין ורעייתו נחמה השתתפו הערב (רביעי) באירוע הענקת "פרס דניאלי – רפואה עם לב" לשנת 2017.

הפרס הוענק זו השנה השנייה ל-12 רופאות, רופאים ואחיות מתחום האונקולוגיה. הפרס מוקיר את אנשי הצוות הרפואי המצטיינים בטיפולם המסור בחולים, לזכרה של דניאלי זוננפלד ז"ל, מתנדבת במחלקה האונקולוגית בביה"ח שניידר שנהרגה בתאונת דרכים.

במהלך האירוע, הוענק פרס נוסף, שלא מן המניין, לד"ר פאץ' אדמס, מחלוצי הליצנות הרפואית בעולם ומי שנודע בזכות הסרט ההוליוודי על שמו, בו השחקן המנוח, רובין וויליאמס, מגלם את דמותו. הפרס הוענק לד"ר אדמס כהוקרה על מפעל חייו לקידום 'רפואה עם לב' ויחסו יוצא הדופן אל חולים בכל רחבי העולם.

עוד השתתפו באירוע שר הבריאות הרב יעקב ליצמן, מייסד הקרן ואביה של דניאלי מוטי זוננפלד, ופרופ' דינה בן יהודה שנשאה דברים בשם מקבלי הפרס. באירוע נכחו גם הרב הראשי לישראל דוד לאו, שר החינוך נפתלי בנט, שרת המשפטים איילת שקד, השרים לשעבר אלי ישי ופרופ' דניאל הרשקוביץ, הח"כים רויטל סוויד ויעקב אשר ועוד.

"כדי להיות רופא מצוין – לא מספיק לדעת את מדע הרפואה, צריך לדעת את מדע האדם", אמר הנשיא לנוכחים והוסיף כי "רפואה, מתקדמת ככל שתהיה, שאין בה חמלה, מסירות, טוב לב ואהבת האדם – היא רפואה לוקה בחסר. רופא מצוין הוא לא רק בעל מקצוע מצוין, אלא כזה שמגלה גדלות ומסירות נפש. רופא שמטפל בחולה ולא רק במחלה. היה זה הרמב"ם שאמר שיש להתייחס אל קשיי הגוף והנפש יחד, לראות כל חולה כיחידי ומיוחד".

עוד הוסיף הנשיא כי "אנו מקיימים את האירוע הזה שבועות ספורים אחרי הרצח האכזרי בשריפה של האחות טובה קררו ז"ל על ידי חולה בו טיפלה במסירות אין קץ. אנשי הסגל הרפואי, אחיות, אחים רופאות ורופאים עושים עבודת קודש. גם בתנאים של מתח, גם בתנאים של לחץ. חייבים לשים סוף לאלימות כלפי רופאים ואחיות במערכת הבריאות. לא אלימות פיסית ולא אלימות מילולית. אסור שתהיה סבלנות כלפי אדם המאיים או פוגע ברופא, רופאה, אח או אחות". הנשיא ברך את הזוכות והזוכים על מחויבותם המקצועית והאישית וציין כי הם דוגמא ומופת לכל.

ד"ר פאץ' אדמס אמר לאחר קבלת הפרס כי "אני לא יכול לדמיין פרס יותר יפה מפרס שניתן עבור חמלה. זהו כבוד גדול עבורי להיקרא 'איש של חמלה'. לפי הניסיון שלי – אהבה ותשוקה יכולות לרפא, הן משככי הכאבים היעילים ביותר. בגיל צעיר מאוד הבינה דניאלי, שעל שמה קרוי הפרס, כי העושר האמיתי – הוא האהבה שאתה נותן לאחרים. זה נהדר כאשר אתה נותן אהבה למישהו שכל כך זקוק לה. והיא הבינה את זה בגיל צעיר מאוד – עוד לפני שהגיעה לגיל 20. זה באמת מדהים וראוי לציון".

אביה של דניאלי ז"ל, מוטי זוננפלד ציין בדבריו כי "אנו נמצאים בימים של ספירת העומר בהם אנו אבלים על פטירתם של תלמידי רבי עקיבא על כך שלא נהגו כבוד זה בזה. מדובר היה ב׳סיירת המטכ"ל׳ של הימים ההם מבחינה רוחנית. במידה רבה הזוכים ב׳פרס דניאלי׳ מהווים התיקון הערכי לאותו העיוות. אני בטוח שדניאלי ז״ל מסתכלת עליכם ממרומים, שמחה ומתפללת להצלחתכם״.

שר הבריאות הרב יעקב ליצמן אמר באירוע: "'פרס דניאלי הוקם לזכרה של הנערה דניאלי זוננפלד עליה השלום. נערה צדיקה, שבימיה הקצרים, הספיקה רבות, במעשים טובים, בהתנדבות למען האחר, בדאגה לזולת ובמצוות רבות שבין אדם לחברו. אנו מציינים את מתן הפרס לזכרה של דניאלי. קרן דניאלי משלימה את העולם המלא אותו הפסדנו בפטירתה.

במקום זאת, אנו זוכים לעשייה ברוכה ותרומה לאחר, בהמון מסירות במערכת הבריאות ובמחלקות רפואיות. בזכותה עשו אנשים טוב לאחרים ואנו מברכים על כך וזוכרים אותה היום כאן. אני מברך על יוזמת הקרן, שמשפיעה רבות על מערכת הבריאות ותורמת לציבור החולים ייחודיות של מסירות וחום. אני מברך את הזוכים בפרסים. את חברי ועדת הפרס ובראשם את מר מוטי זוננפלד ואת כל המשפחה, שפועלים לזכרה ועושים הכל כדי שמעשיה הטובים של דניאלי לא ייפסקו ולא יישכחו".

צילום: מארק ניימן

הכירו: הזוכים ב’פרס דניאלי – רפואה עם לב’ לשנת 2017

הפרס, שיחולק ל- 11 רופאים ואחיות ומזכירה רפואית אחת מהמחלקות האונקולוגיות בארץ, מוענק זו השנה השנייה ברציפות, והינו יוזמה של ‘קרן דניאלי’, לזכרה של דניאלי זוננפלד ז”ל, מתנדבת צעירה במחלקה האונקולוגית בבית החולים שניידר, שנהרגה לפני כשנתיים בתאונת דרכים, בשובה מהתנדבות, והיא בת 20.

בטקס שייערך לאחר חג הפסח בבית הנשיא, יקבלו 11 רופאים ואחיות ומזכירה רפואית אחת מהמחלקות האונקולוגיות למבוגרים בכל רחבי הארץ את ‘פרס דניאלי – רפואה עם לב’ לשנת 2017.

הפרס, המוענק זו השנה השנייה ברציפות, הינו יוזמה של ‘קרן דניאלי’, לזכרה של דניאלי זוננפלד ז”ל, מתנדבת צעירה במחלקה האונקולוגית בבית החולים שניידר, שנהרגה לפני כשנתיים בתאונת דרכים, בשובה מהתנדבות, והיא בת 20.

הקרן והפרס על שמה של דניאלי ז”ל הוקמו על ידי אביה, מוטי זוננפלד, כדי להנציח את זכרה ולהמשיך את מורשתה. דניאלי זכתה להביא חיוך לפניהם המיוסרות של ילדים חולי סרטן ובני משפחותיהם. היא הייתה שם בשביל הילדים עם אוזן קשבת ויד תומכת. לא פחדה להתמודד עם קשיים, והייתה מאושרת כשהצליחה להעניק לילדים אופטימיות ליום המחר.

הזוכים ב’פרס דניאלי – רפואה עם לב’ לשנת 2017 נבחרו באמצעות המלצות שהתקבלו מכ-5,000 מטופלים במחלקות האונקולוגיות למבוגרים מכל הארץ ובני משפחותיהם.

ד"ר אביבית נוימן-אורבך

בית החולים רמב"ם – חיפה (צילום: קרן דניאלי)

אביבית נוימן-אורבך נולדה בירושלים בשנת 1956. היא נשואה ואם לשלושה. נוימן-אורבך למדה רפואה באוניברסיטת בן גוריון ובשנת 1980 קיבלה תואר .M.D. במקביל למדה פסיכולוגיה, ובשנה שעברה הצטרפה ללימודי אנגלית בבית ברל.

לאחר לימודיה, שימשה ד"ר נוימן-אורבך כרופאת משפחה בירוחם. בין השנים 1982-1988 התמחתה באונקולוגיה. בנוסף, בצעה תת התמחות בהמטולוגיה-אונקולוגיה, באינדיאנפוליס, אינדיאנה ארה”ב. ד"ר נוימן-אורבך היתה רופאה בכירה בקופת-חולים כללית, ועובדת כיום בבית החולים רמב"ם, כרופאה אונקולוגית בכירה בתחום האורולוגיה. במסגרת תפקידה משתתפת ד"ר נוימן-אורבך במחקרים רבים בתחום האורולוגיה.

ד"ר נוימן-אורבך שואפת להעניק רפואה מיטבית ואיכותית תוך התחשבות בצרכי המטופל ומשפחתו: "להיות אוזן קשבת למצוקות המטופל ולסייע למטופלים להתמודד עם התהליכים הבירוקרטיים המלווים את הרפואה המודרנית בשנים האחרונות. קבלת פרס דניאלי לזכרה של נערה שהעניקה ותרמה רבות לחולים אונקולוגיים, מחזקת את ידי ומעודדת אותי להמשיך בעבודתי היום-יומית".

בהזדמנות זו מבקשת ד"ר נוימן-אורבך להודות למשפחת זוננפלד, לצוות הרפואי ברמב"ם, למשפחתה האישית ולמשפחתה המורחבת; מטופליה לאורך השנים ובני משפחותיהם.

פרופ' דינה בן-יהודה

בית החולים הדסה-עין כרם – ירושלים

 (צילום: קרן דניאלי)

דינה בן-יהודה נולדה בישראל בשנת 1953. משנת 1971-1973 שירתה בצה"ל בדרגת סגן. במלחמת יום הכיפורים קיבלה בן-יהודה את צל"ש הרמטכ”ל. בן–יהודה למדה רפואה באוניברסיטת בן גוריון, ובשנת 1981 קיבלה תואר .M.D.

לאחר לימודיה, התמחתה פרופ' בן-יהודה בהמטולוגיה. משנת 2002, מנהלת פרופ' בן יהודה את האגף ההמטולוגי בבית החולים הדסה בירושלים. פרופ' בן-יהודה חוקרת ממאירויות. בתקופה האחרונה עוסקת פרופ' בן יהודה בפיתוח תרופה מחלבון שגילו במעבדות.

הטיפול במחלה, בעיניה של פרופ' בן-יהודה, הוא עבודת צוות משותפת בין המטפל למטופל. כמו כן היא רואה חשיבות בזמינות מקסימאלית של הרופא. "פרס דניאלי הוא מרגש מאוד בעיני. לא הכרתי את דניאלי אבל אני מכירה את שכמותה, צעירים מתנדבים שמזכירים לכולנו למה רצינו להיות רופאים…".

ד"ר הילה מגן

בית החולים בילינסון – פתח תקווה

   (צילום: קרן דניאלי)

ד"ר שי יגנה

מרכז רפואי ברוך פדה – פוריה

 (צילום: קרן דניאלי)

שי יגנה נולד באירן בשנת 1955. יגנה עלה לארץ בשנת 1984. משנת 1992-1994 שירת בצה"ל בדרגת סגן. לאחר קורס קצינים, שירת בבסיס אילניה. יגנה למד רפואה באירן. בשנת 1980 קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת טהרן.

בנוסף, התמחה ד"ר יגנה ברפואה פנימית במרכז הרפואי ברוך פדה, פוריה, וכן התמחה בהמטולוגיה בבית החולים רמב”ם. לאחר ההתמחות בהמטולוגיה, השתתף ד"ר יגנה בפתיחת מכון ההמטולוגיה במרכז הרפואי ברוך פדה, פוריה, והרחיב את השירותים ההמטולוגים לאשפוז יום עם טיפולים אונקולוגים. כיום מטופלים במקום גם חולים בלימפומה, מיאלומה ולוקמיה. כמו כן, מנחה ד"ר יגנה במכון ההמטולוגיה סטודנטים מן הפקולטה לרפואה בצפת.

ד"ר יגנה מדבר על מתן יחס אישי לכל מטופל: "שאיפתי", אומר ד"ר יגנה, "היא להרחיב את שירות ההמטואונקולוגיה ולשכלל את מעבדות ההמטולוגיה על מנת שהחולים יקבלו במרכז הרפואי ברוך פדה, פוריה את השירותים הטובים והמתקדמים ביותר. פרס דניאלי מעודד מוטיבציה בקרב הצוות. פרס זה מתגמל על נתינה אמיתית מכל הלב".

אסנת אבנעים

מרכז רפואי ברוך פדה – פוריה

 (צילום: קרן דניאלי)

אסנת אבנעים נולדה בעפולה בשנת 1969. היא אם לחמישה וסבתא לשלושה. מגיל צעיר נמשכה אסנת לעולם הרפואה, וגילתה אהדה גדולה בליבה לחולים. בחלומה זה דבקה למרות הקשיים הכלכליים שעמדו בדרכה להגשימו.

אסנת עבדה במשך עשור כמזכירה במכון הפתלוגי. מאז שנת 2006 היא מזכירה ראשית במכון האונקולוגי במרכז הרפואי ברוך פדה, פוריה, וכן מתאמת מחקרים קליניים. בנוסף, אסנת הינה מטפלת הוליסטית רב תחומית, ומתנדבת מזה שמונה שנים כתומכת רוחנית בהוספיס בית, לחולים אונקולוגיים סופניים. בפברואר האחרון, חנכה אסנת פרויקט מושקע של גמ"ח פאות למטופלות.

הפרויקט התבצע בשיתוף אולפנית טבריה, והוא נוצר כדי להקל על ההתמודדות הטראומטית של אובדן השיער. כמלווה מקצועית ורוחנית, רואה אסנת זכות גדולה בתפקידה. הרגישות, הקשר האישי וההקשבה למטופל הם לדעתה חלק בלתי נפרד בתהליך.

אסנת שואפת להתקדם ולקדם את נושא הטיפול בחולים סופניים, ברפואה כללית, משלימה ורפואה פליאטיבית תומכת. "אני נרגשת מאוד מהזכיה בפרס דניאלי, ושמחה שהחולים היו אלו שבחרו בי. אני ברת מזל, על עצם היותי חלק מלווה. הנתינה שלי היא מתנה עבורי. אני חושבת שהזכיה בפרס דניאלי, מוסיפה אתגר ומוטיבציה, ומודה מקרב לב ל'קרן דניאלי' על פועלה המופלא”.

יעל אורבך

בית החולים קפלן – רחובות

 (צילום: קרן דניאלי)

יעל אורבך נולדה בארצות הברית בשנת 1976. בין השנים 1994-1996, שירתה כמורה חיילת ב"ארץ מורשת" עזתה. יעל למדה רפואה בהסבת אקדמים, בבית החולים קפלן. בשנת 2002 קבלה יעל תואר B.ED ממכללת בית ברל. כמו כן, התמחתה יעל בקורס על בסיסי באונקולוגיה. יעל אורבך, אחות המכון האונקולוגי בבית החולים קפלן.

"שאיפתי", אומרת יעל, "היא לעשות את עבודתי מתוך שליחות, ולראות כל אדם כעולם ומלואו”. על זכייתה בפרס היא מציינת: "זו זכות לשמוע על דניאלי זיכרונה לברכה. על האור הפנימי הגדול שהיה בה, ועל הנתינה האמיתית שלה שבאה מעומק הלב. היא מקור השראה לכולנו".

מאיה קריחלי

בית החולים שיבא – תל השומר

 (צילום: קרן דניאלי)

(צילום: קרן דניאלי)

מאיה קריחלי נולדה בישראל בשנת 1973. היא נשואה ואם לשלושה. מאיה למדה סיעוד והשלמה להסמכה. בנוסף למדה מאיה קורס על בסיסי באונקולוגיה.

בשנת 2012 קיבלה תואר B.A ממכללת ישראל ברמת גן. כיום, מאיה קריחלי אחות בבית החולים שיבא. בעבודתה רואה מאיה שליחות ושאיפה לתת למטופל את הטיפול האיכותי, המקצועני והכוללני ביותר, אשר יקל עליו ועל בני משפחתו את ההתמודדות עם המחלה.

"הפרס גרם לי להבין עד כמה העשיה שלנו היא עצומה, משמעותית ומוערכת בעיני המטופל ומשפחתו. מקווה להמשיך לתת מכל הלב".

מרים פנחס

בית החולים מאיר – כפר סבא

 (צילום: קרן דניאלי)

(צילום: קרן דניאלי)

מרים פנחס נולדה בישראל בשנת 1973. היא למדה סיעוד בבית הספר לסיעוד וולפסון. בנוסף למדה קורס על בסיסי באונקולוגיה. בשנת 2013 קיבלה תואר .B.A מאוניברסיטת אריאל.

לצד עבודתה, השתלמה מרים גם בקורס פליאטיב של אוניברסיטת באר שבע, ובקורס הכשרה על פי מודל WWC רווחה במצבי חולי כרוני. מרים למדה גם קורס גנטיקה באוניברסיטת תל אביב, והשתלמה בטראומה ופרמקולוגיה.

בין השנים 1992-2013, עבדה מרים כאחראית משמרת לילה, במחלקה פנימית בבית החולים מאיר, זאת בשילוב עבודתה באשפוז יום אונקולוגי כאחות מומחית בתחום. מאז 2013 ועד היום, עובדת מרים פנחס באשפוז יום אונקולוגי, כאחות מומחית ומרכזת טיפול.

מרים שואפת להמשיך ולרכז את הטיפול בחולה האונקולוגי, ויתכן אף להיות מתאמת בתחום ספציפי. "תודה למשפחת זוננפלד על פרס יחודי זה, הניתן כהערכה מצד המטופל ומשפחתו. מודה לכם על שבחרתם בי מכלל הצוות הנהדר שאתו אני עובדת הראויים כולם לקבל את הפרס".

רונית גולד

בית החולים איכילוב-סוראסקי – תל אביב

 (צילום: קרן דניאלי)

(צילום: קרן דניאלי)

רונית גולד נולדה בישראל בשנת 1970. היא נשואה ואם לשתי בנות. בין השנים 1988-1992 שירתה בדרגת סגן. היתה קצינת מטה במינהל הסגל של השלישות הראשית. רונית למדה סיעוד בבית החולים שיבא, במסגרת להסבת אקדמים.

בשנת 1996 קיבלה תואר ראשון ממכללת וינגייט. ובשנת 2006 קיבלה תואר שני במינהל מערכות בריאות, ממכללת ישראל – Clark University. לאחר לימודיה התמחתה רונית באשפוז יום אונקולוגי בבית החולים איכילוב. בנוסף, סיימה רונית קורס מתקדם באונקולוגיה וכן הדרכה קלינית.

גולד היא מדריכה קלינית ורכזת הדרכה של אשפוז יום אונקולוגי, משנת 2005. עורכת משנה ועורכת לשונית של ביטאון הסיעוד האונקולוגי בישראל משנת 2008. בשנת 2016 זכתה רונית בפרס המצוינות בסיעוד אונקולוגי, מטעם האגודה למלחמה בסרטן. רונית פרסמה מאמרים מקצועיים בביטאון הסיעוד האונקולוגי בישראל.

"שאיפתי היא להעניק למטופלים טיפול מקצועי, אמפתי, אנושי ומכבד. טיפול המכיל את סבלם ואת חששותיהם מצד אחד, ומצד שני מפחית את אי הוודאות ונוסך בהם תקווה. ללוות אותם בתקופת משבר וחולי ולהוות עבורם משאב טיפולי הוליסטי משמעותי ביותר”.

על הזכיה בפרס דניאלי, אומרת רונית: "מבחינתי זכיתי לראשונה כשנעשיתי אחות. אני רואה במקצוע את ייעודי בחיים ואת הסיעוד האונקולוגי כפסגת העשייה", היא מציינת כי: "פרס דניאלי מהווה לראשונה, אמצעי למטופלים לבטא את הערכתם ותודתם".

רחל (דנצי) הוס

בית החולים שערי צדק – ירושלים

 (צילום: קרן דניאלי)

(צילום: קרן דניאלי)

רחל (דנצי) הוס נולדה בישראל בשנת 1958. דנצי למדה אחיות במרכז רפואי שערי צדק בירושלים. בשנת 1977 קיבלה תואר אחות מוסמכת באונקולוגיה וכעת אחות אחראית במחלקת ילדים בשערי צדק. במשך עשרים וחמש שנה, דנצי משמשת כאחות באשפוז יום אונקולוגיה בשערי צדק.

"יחס אישי, מתן טיפול עם חיוך, זמינות למטופלים גם מחוץ לשעות העבודה, לתת למטופל הרגשה כי הוא חשוב ואכפת לי ממנו", כל אלו מנתבים את דרכה.

"חשוב לי לתת למטופלים את הרגשה שהם יחידים ומיוחדים”. עבורה פרס דניאלי הוא מרגש: "אני מרגישה שהפרס שלי הוא כחלק מעבודת צוות טובה. משמח לקבל מהמטופלים משוב שנותן כח ואנרגיה להמשיך בעבודה".

פרס דניאלי: בואו לבחור המועמדים על "רפואה עם לב"

זו השנה השנייה שאלפי מטופלים באונקולוגיה יבחרו את הרופאים, אחיות וחברים נוספים בסגל מחלקות האונקולוגיה בבתי החולים בארץ, על מסירותם מעבר לדרישות תפקידם. הפרס נקרא ע"ש דניאלי זוננפלד ז"ל שנהרגה בגיל 20 בחזרה לביתה מהתנדבות בבית חולים.

מעל 4,000 מטופלים במחלקות אונקולוגיה בבתי החולים ברחבי הארץ כבר שלחו במהלך החודש האחרון המלצות על רופאים, אחיות וחברים נוספים בסגל מחלקות האונקולוגיה, ל’פרס דניאלי’, המוענק על “רפואה עם לב”.

הפרס עתיד להיות מוענק במעמד נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין ושר הבריאות הרב יעקב ליצמן בחודש אפריל בבית הנשיא בירושלים, בהשתתפות שרים וראשי מערכת הרפואה בישראל.

בתהליך בחירת הפרס משתתפות השנה מחלקות האונקולוגיה למבוגרים מכל בתי החולים בארץ, בכלל זה: איכילוב, אסותא, אסף הרופא, בילינסון, ברזילי, הדסה, הלל יפה, העמק, וולפסון, זיו, כרמל, מאיר, נהריה (גליל), סורוקה, פוריה, קפלן, רבין (השרון), רמב”ם, שיבא (תל השומר), ושערי צדק.

"האנושיות משפיעה על הרפואה"

אחת הממליצות ל’פרס דניאלי’ לשנת 2016, היא אמא לילדה שמטופלת במחלקה האונקולוגית מזה כשנתיים וחצי. היא מספרת על הרופאה שעליה המליצה. “לפני טיפול מסוים שהיה צריך להתבצע בצום וזאת בזמן שהילדה נטלה הרבה מאוד סטרואידים שגורמים לתחושה של רעב, היה קשה מאוד לראות את הסבל של הילדה. הרופאה נעמדה לידה ושאלה אותה: ‘אחרי הטיפול מה תרצי לאכול?’. הילדה הסתכלה עליה ואמרה לה בחצי חיוך: ‘טוסט עם הרבה גבינה צהובה’. יצאנו מחדר התאוששות והרופאה עמדה שם ובידה צלחת עם טוסט ובו הרבה גבינה צהובה, ממש כמו שהילדה חלמה”.

“זה מראה, בעיניי, שהרופאים נמצאים שם לא רק בשביל לקבוע את מהלך הטיפול אלא בשביל לתרום עוד להחלמה על ידי האנושיות המדהימה. המיזם הזה של ‘פרס דניאלי’ איפשר לי כאמא להעלות על נס את האנושיות הזאת של הצוות הרפואי (…) אנחנו בחרנו בבית החולים בגלל המקצועיות שלו אבל סופו של דבר אנחנו מדי מפגש נוכחנו לראות כמה האנושיות משפיעה על הרפואה", היא מספרת.

טקס הענקת הפרס בשנה שעברה. (צילום: אלי קובין)

35 פרויקטים ברחבי הארץ לזכרה של דניאלי זוננפלד ז"ל

הפרס, המוענק זה השנה השנייה, קרוי על שמה של דניאלי זוננפלד ז”ל, מתנדבת במחלקת האונקולוגיה של בית החולים שניידר שנהרגה בתאונת דרכים לפני כשנתיים בדרכה חזרה מההתנדבות, והיא בת 20 בלבד. בשנה שעברה הוענק הפרס לראשונה בטקס דומה בבית הנשיא לרופאים ולאחיות במחלקות אונקולוגיה לילדים.

הפרס הינו פרי יוזמת ‘קרן דניאלי’ אשר הוקמה לזכרה של דניאלי ז”ל על ידי אביה, מוטי זוננפלד, ובני משפחתה, והוא מוענק בשיתוף פעולה מלא ובתמיכת משרד הבריאות. לצד חלוקת הפרס מדי שנה הקרן פעילה בתחומי הרפואה והחינוך, בהם הינה יוזמת ומסייעת כיום בלמעלה מ-35 פרויקטים שונים לזכרה של דניאלי ז”ל, בארץ ובחו"ל.

כמתנדבת דניאלי נודעה כבעלת גישה אישית ולבבית במיוחד למטופלים במחלקת האונקולוגיה, ובני משפחתה רואים בהענקת ‘פרס דניאלי’ על שמה – שימור מורשתה וטיפוחה. לצד זאת, דניאלי הייתה אמורה להתחיל בלימודי רפואה באוניברסיטת באר שבע, בכדי להמשיך וליישם את גישתה המיוחדת אל המטופלים בחיים המקצועיים שרצתה לעצמה.

אורח הכבוד בסיום הש"ס בבעלזא: אביו של עמנואל מורנו הי"ד

אילן מורנו והרב שמואל מורנו – אביו ואחיו של סא"ל עמנואל מורנו הי"ד, מראשי סיירת מטכ"ל שתמונתו אסורה לפרסום עד היום, היו אורחי הכבוד בסיום הש"ס בביהמ"ד בעלזא (חסידים)

אילן מורנו והרב שמואל מורנו – אביו ואחיו של סא"ל עמנואל מורנו, מראשי סיירת מטכ"ל, שנהרג במלחמת לבנון השנייה ותמונתו אסורה לפרסום עד היום – היו אורחי הכבוד בסיום ש"ס ירושלמי, שנערך במוצאי השבת האחרונה בבית המדרש 'בית נפתלי' של חסידות בעלזא באשדוד.

שמם של סא"ל עמנואל מורנו ורס"ן רועי קליין הי"ד, הונצח בבית הכנסת בתרומת הנגיד מוטי זוננפלד. לימוד הירושלמי התקיים השנה בביהמ"ד באופן קבוע לעילוי נשמתה של דניאלי זוננפלד ע"ה, בתו של זוננפלד, שהשתתף אף הוא בלימוד הש"ס וסיימו בשם הנוכחים. כמו כן, במסגרת האירוע חילק הנגיד לכל אחד מעשרות האברכים שסיימו את הש"ס מלגה מיוחדת.

דניאלי ז"ל נהרגה לפני כשנתיים בתאונת דרכים ומאז הקים אביה את "קרן דניאלי" התומכת במפעלי צדקה וחסד רבים לזכרה ולעילוי נשמתה. סיום הש"ס נערך שבוע בדיוק לפני היארצייט השני שלה.

בסיום הטקס ציין זוננפלד את חשיבות לימוד הירושלמי באמרו כי "הנצי"ב כתב שקדושת הירושלמי עליונה, ומפני חטאינו אנחנו צריכים להסתפק בבבלי. הוא משווה את הירושלמי ללוחות הראשונות ואת הבבלי ללוחות השניות".

 

קרן דניאלי אבלה על פטירתו של הגאון רבי משה שפירא זצ"ל

ביום השבת ט' בטבת [7/1/17], נלקח לבית עולמו הגאון רבי משה שפירא זצ"ל מגדולי גאוני התורה והמחשבה שבדורנו, הרב שפירא נתייחד בידיעותיו המקיפות ובעמקותו, ונחשב לדמות המרכזית בעולם המחשבה היהודית בדורנו.  הרב שפירא העמיד אלפי תלמידים ברחבי העולם, בכל חוגי היהודות הנאמנה, שהיה להם כאב אוהב וכמורה דרך בכל תהלוכות החיים. פטירתו הותירה תחושת יתמות עמוקה אצל כל תלמידיו.

"קרן דניאלי" ומקימה – מר מוטי זוננפלד, זכו לקירבה מיוחדת אצל הרב זצ"ל, שהיה לנו מורה דרך הן כפרט והן ככלל. גם  בכינוס האחרון של "קרן רא"ם" [שהיא הקרן התאומה של "קרן דניאלי"] נשא הרב שפירא דברי נחמה מרגשים על הלקחה של דניאלי, דברים שתוקפם עומד לשעה ולדורות. נציין כי נאומו זה היה מהופעותיו הציבוריות האחרונות – אם לא האחרונה שבהן.

נזיל אף אנו דמעה על הלקחו של צדיק. "קשה האבידה ואין לה תמורה" "כי אבד ממני מנחם משיב נפשי"

חז"ל אומרים בירושלמי [מסכת שקלים פרק ב] על הצדיקים: "דבריהם הן זכרונם":

נפנה בזה לדברי הרב שפירא זצ"ל בכינוס קרן רא"ם

לצפיה בדברי הרב שפירא זצ"ל

לכתבה באתר ככר השבת 13/01/17

דברי הרב שפירא על דניאלי ע"ה – "המודיע" 13/01/17

 

הרב שפירא זצ"ל באירוע חנוכת בית הכנסת "בית רא"ם" בשכונת בית וגן

שהונצח ע"ש הסבא: רבי אליהו מרדכי זוננפלד ז"ל

הרב שפירא זצ"ל בכינוס קרן רא"ם טו באב תשע"ה

הרב שפירא זצ"ל בכינוס קרן רא"ם טו באב תשע"ו

 

"שירת דניאלי" – ביקורו של פרופסור אלן דרשוביץ

הרצאתו של פרופ' אלן דרשוביץ [מאוניברסיטת הרווארד], מבכירי המשפטנים בעולם, ומסור להגנת מעמדה של מדינת ישראל, התקיימה ב"מתן השרון" – רעננה ביום ג' 13/12. במקביל נערכה לכבודו קבלת פנים באולם "שירת דניאלי" ברעננה. פרופ' דרשוביץ שמע על אישיותה המיוחדת כל כך של דניאלי, והביע את התפעלותו מן הפעילויות שנעשות לזכרה.

 

img-20161215-wa0008

 מר אליו טננבוים, מר מוטי זוננפלד, פרופ' אלן דרשוביץ, הרבנית אושרה כהן, ראש עיריית רעננה מר זאב בלסקי [מימין לשמאל].

 

 

img-20161215-wa0006

 

img-20161215-wa0007

 

איחוד מוסדות גור בשיתוף קרן דניאלי- מחנה חורף לבנות יתומות.

כ-80 בנות יתומות יצאו למחנה חורף בין התאריכים ו'-יא' כסלו [6-11 לדצמבר]

המחנה התפרס על פני שבוע של כיף וחוויות שהעניקו להן כוחות מחודשים ואפשרות טובה יותר להמשיך להתמודד.

%d7%a2%d7%9e%d7%95%d7%93-%d7%a8%d7%90%d7%a9%d7%95%d7%9f-%d7%91%d7%9c%d7%99-%d7%9b%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%91-%d7%aa%d7%97%d7%aa%d7%95%d7%9f-%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%94

"בנועם דניאלי" מערך רישום נישואין עם חיוך.

בשבועות אלו הושק המיזם ב"נועם דניאלי" – אשר מסייע לציבור הנזקק לרישום נישואין,  בצורה נעימה וידידותית ועל פי כללי ההלכה היהודית.

 

למידע נוסף – עבור לעמוד ה"פעילויות"

 

רב שיח עם הרב הראשי דוד לאו ורבני "בנועם"

שר החינוך נפתלי בנט חנך גן משחקים בשכונה החדשה ביישוב עתניאל

בס"ד

גן "קדושי עתניאל" לזכרה של דניאלי זוננפלד, ח' תשרי תשע"ז

שנה קשה עברה על הישוב עתניאל, במהלכה נרצחו באכזריות שניים מתושבי היישוב היקרים; דפנה מאיר ומיכי מרק הי"ד. דפנה חברת ועד בעתניאל ומיכי אשר לווה את התרחבות היישוב, היו סמל לרוח העשיה וההתפתחות במקום.

עוד בימי השבעה על מיכי מרק הי"ד, נוצר קשר מיוחד בין בני היישוב, למשפחת זוננפלד מרעננה, אשר אף היא חוותה אבדן קשה, עם פטירתה בדמי ימיה של ביתם המיוחדת דניאלי בתאונת דרכים. ידיד המשפחה, שר החינוך נפתלי בנט, היה זה שיזם את הקשר המיוחד, בעקבותיו נולד הפרויקט "גן קדושי עתניאל";

גן "קדושי עתניאל" לזכרה של דניאלי עליה השלום, הוא גן משחקים שהוקם בשכונת 'נחלת עמי' בעתניאל, שהתאכלסה בשנה האחרונה בעשרים משפחות. גן המשחקים אשר עומד לרשות הילדים והוריהם, מהווה נקודת התחדשות וסמל לכוח החיים הממשיך ומפכה. באופן סמלי, מתגוררים בשכנות לגן שני ילדיו הנשואים של מיכי מרק הי"ד.

בטקס חנוכת הגן בהשתתפות אישי ציבור, בני המשפחות ותושבי היישוב, נשאו דברי זיכרון וחיזוק שרגשו כל לב;

"תושבי עתניאל בחרו להמשיך לחיות, בחרו בחיים תוך מסירות נפש גדולה וכך גם בחר התורם מוטי זוננפלד, שאיבד ילדה ובחר להמשיך בחיים, בהנצחת בתו במקום שיוסיף חיים. תושבי עתניאל ועם ישראל כולו מחבק ומעריך אתכם" : שר החינוך, נפתלי בנט

"אך סימלי הוא לחנוך גן משחקים ביום בו חנכו את בית המקדש השני וביום בו אברהם יצא לדרך לעקוד את בנו. החיבור בין הבניה לעקידה הוא הסיפור של עם ישראל וגם של עתניאל לאורך הדורות, הסיפור של 'בדמייך חיי'. כיום היישוב צועד בדרך של חיים, צחוקם של הילדים יוסיף לחיים שהולכים ומתגברים ומנצחים את הכל" : ראש מועצת הר חברון, יוחאי דמרי

״דפנה מאיר ומיכי מרק נמצאים איתנו כאן היום, חשים אותם בכל פינה ביישוב, וכך גם באירוע היום אני חש את את נוכחותה של דניאלי. התוספות שאנו מוסיפים בתפילה בימים אלו, עשרת ימי תשובה, כמו ׳זכרנו לחיים׳, מלמדות אותנו על החשיבות של לבחור בחיים לפני הכל" : מר מוטי זוננפלד

גם חבר הכנסת יהודה גליק נכח במקום. גליק, תושב עתניאל ונפגע טרור בעצמו- הזכיר את נפגעי עתניאל הרבים, ואת גבורת התושבים האוחזים במקום וממשיכים קדימה. וכך מתוך תחושת שותפות באבדן ושילוב ידיים לבניה ותקומה, נחנך הגן הנושא את זכרם של קדושי עתניאל ושל דניאלי היקרה זיכרונה לברכה.

לכתבה בערוץ 7 לחץ כאן%d7%a2%d7%a8%d7%95%d7%a5-7

dsc_3623

unnamed

השקת מערך 'לב דניאלי' בהדסה הר הצופים

באירוע מרגש וצנוע נחנך מערך ההשגחה 'לב דניאלי' של ארגון 'בוני עולם' לטיפולי פוריות בבית החולים הדסה הר הצופים.

בית החולים המצטיין הן ברמתו הרפואית הגבוהה והן ביחס הלבבי לכל אדם, מתייחד בפיייתו אל כל הקהלים והקהילות בירושלים.

טבעי הדבר שגם מערך הפיקוח "לב דניאלי" ימצא את מקומו בבית החולים במסגרת יחסי האמון הנבנים בין המערך הרפואי והמטופלים.

 

את האירוע כיבדו בנוכחותם:

  • הגאון רבי דוד לאו הרה"ר לישראל.
  • הד"ר אסנת לב-ציון קורח מנכ"ל בית החולים הדסה ה"צ.
  • הפרופ' שמחה יגל ראש מערך המיילדות במרכזים הרפואיים הדסה
  • פרופ' הורוביץ ראש מערך הIVF
  • מר מוטי זוננפלד
  • הרב שטרן והרב לבנון  מנהלי ארגון בוני עולם
  • הרב משה קליין רב במרכזים הרפואיים הדסה
  • הגב' אמי פלמור – מנכ"ל משרד המשפטים
  • הרב שמואל גרוסברד סגר"ע אלעד
  • הרב פרנקל – רב בתי החולים/ משרד הבריאות
  • הרב צבי פורת רב המרכז הרפואי תה"ש.
  • חברי הסגל הרפואי וסגל הסיעוד במחלקות נשים ויולדות בבית החולים.

יום עיון לרבנים מטעם 'לב דניאלי' בשיתוף המרכז הרפואי 'שיבא'

יום העיון לרבנים מטעם 'לב דניאלי' והמרכז הרפואי 'תל השומר', שיעסוק בנושאי רפואה והלכה ובשאלות הלכתיות רפואיות לקראת יום הכיפורים

יתקיים בבני ברק ביום חמישי ד' בתשרי תשע"ז.

סדר יום של הכינוס

'שער דניאלי' בבית החולים שניידר

חנוכת השער לזכרה של דניאלי ע"ה נערכה במעמד מרגש בביה"ח 'שניידר' בפתח תקווה.

דמותה של דניאלי ע"ה נותרה חקוקה בלבם של באי המחלקה האונקולוגית לילדים, הצוות הרפואי, המשפחות, ובעיקר הילדים שכל כך חסרים את דניאלי התומכת והאוהבת.

כהוקרה לפעליה הוקדשה הכניסה למחלקה לזכרה, עם שירים וציורים של דניאלי (בגיל 11 וחצי).

באירוע השתתפו שר הבריאות הרב יעקב ליצמן, מנכ"ל ביה"ח פרופ' יוסף פרס, יו"ר עזרה למרפא הרב אלימלך פירר, רבה של פ"ת הרב מיכה הלוי, רופאים, משפחות המטופלים, ידידים ובני המשפחה.

image001 (1)

רגעים קטנים של אושר – שיר של דניאלי המקדם את הנכנסים למחלקה.

 

 

image002

מימין לשמאל: פרופ' פרס, הרב אלימלך פירר, הרב מיכה הלוי, מר מוטי זוננפלד, הרב יעקב ליצמן .

 

 

image003

מר מוטי זוננפלד נושא דברים באירוע חנוכת 'שער דניאלי'.

 

 

image004

חלוקת מלגות ללימוד רפואה ע"ש דניאלי, באירוע של אוניברסיטת בר אילן

במסגרת אירועי חבר הנאמנים לציון 61 שנה לאוניברסיטת בר אילן, התקיים ערב גאלה, ביום שני 07/06/2016, במלון דן אכדיה בהרצליה בחסות "קרן דניאלי". בערב הוענקו המלגות לסטודנטים לרפואה.

בערב גם הוענקו אותות נשיא האוניברסיטה לשוחרי האוניברסיטה בישראל ובחו"ל וכן אותות מנהיגות לבוגרי אוניברסיטה בולטים.

אותות הוקרה הוענקו לבוגרי האוניברסיטה: ד"ר אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה, ועו"ד ניצנה דרשן לייטנר, ראש הארגון המשפטי 'שורת הדין'. עוד העניק הרב פרופ' הרשקוביץ את "אות הנשיא" לשוחרי האוניברסיטה בארץ ובחו"ל, ואת אות המנהיגות לאישים, בוגרי האוניברסיטה, שהם בעלי יושרה ודרך ארץ, המהווים באורח חייהם מופת ודוגמא.

חמישה סטודנטים קיבלו מלגות מקרן דניאלי מידי מוטי זוננפלד, אביה של דניאלי ע"ה, שדיבר בהתרגשות על אישיותה המיוחדת של דניאלי ע"ה, ובירך את ידידו, נשיא האוניברסיטה, הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ שימשיך להצליח בהנהגת האוניברסיטה המהווה אינטגרציה מדהימה של תורה ומדע.

נכחו באירוע רוב חברי ועד הנאמנים של האוניברסיטה, וכן מנכ"ל נאס"א (NASA) האלוף (מיל.) צ'רלס גולדן. נשיא האוניברסיטה הביע בברכתו את דמותה האצילית של דניאלי ע"ה, ידידותו עם משפחת זוננפלד וההוקרה לתורמים שמחזקים את בר-אילן ומאפשרים לקדם את המדע והמחקר בישראל.

בר אילן

IS5D5044

ללי.

IMG_8877

.

503-10412YR

.531-10412YR

הרב זמיר כהן בהקמת המצבה

איך מנחמים הורים שאבדו את בתם בת ה-20?

דברים שנשא הרב זמיר כהן באזכרה בהר נוף לדניאלי זוננפלד, בחורה טובת לב ובעלת חסד, שנהרגה בתאונת דרכים בגיל 20

ברשות כבוד הרבנים שליט"א, ההורים היקרים, הרב מרדכי והגברת רחל זוננפלד, המשפחה היקרה, והציבור שהגיע לכבד את זכרה של דניאלי, זכרונה לברכה.

באופן טבעי, אנחנו רגילים בדרך כלל, להתייחס במידה של רחמים לאדם שנפטר בגיל צעיר. התחושה הפנימית כלפיו היא תחושה של רחמים, אדם שהחמיץ משהו, הפסיד משהו. אבל הרמב"ם באיגרת לבנו מפתיע מאוד בגישה לעניין הזה. החתם סופר מרבה להביא את דברי הרמב"ם, בין השאר בהקדמתו ליורה דעה. הרמב"ם כותב לבנו, "אשרי אדם שנחתמו ימיו במהרה, ללא טרדות הנפש". משפט מעניין מאוד שדורש הבנה.

"אשרי אדם שנחתמו ימיו במהרה": פירושו של דבר, הוא אמור להיות מאושר. למה? כי נחתמו ימיו במהרה. הוא סיים את חייו בעולם במהירות. הרמב"ם מקנא בו, הוא אומר שאשרי האדם הזה. מה ההסבר, מה ההגיון? הרי זה נוגד לכאורה את התחושה הטבעית של כולנו.

ובאמת, אדם שמתייחס לחיים כאילו שהם מתחילים בזמן הלידה ונגמרים בזמן המוות, מתקשה באמת לקנא באדם שעוזב את העולם בגיל צעיר, ומתקשה מאוד בהבנת דברי הרמב"ם, "אשרי מי שנחתמו ימיו במהרה".

אבל מי שיודע שחיי האדם מהלידה ועד המוות, לאמיתו של דבר הם חלק קטן מסרט ארוך, של חיים שלפני, של חיים שאחרי, של תכלית, מטרת הבריאה, תחיית המתים, לעתיד לבוא, ביאת המשיח – כל ההסתכלות משתנה לחלוטין. הפסוק "דודי ירד לגנו לערוגות הבושם, לרעות בגנים וללקוט שושנים", מקבל משמעות חדשה. שושנה קוטפים בזמן שהיא פורחת, בזמן שהיא יפה. לא לאחר שהיא מתחילה כבר לנבול. אומר רמב"ם, "אשרי מי שנחתמו ימיו במהרה".

כולנו מכירים את הפסוק בתורה, בפרשת בראשית, "ויצר ה' אלוקים את האדם עפר מן האדמה, ויפח באפיו נשמת חיים, ויהי האדם לנפש חיה". כידוע, אין כמו היצרן שיודע ממה המוצר שלו עשוי. וכששואלים את הקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם, ממה המוצר הזה שנקרא אדם עשוי? אומר הקב"ה, יצרתי את האדם בשני שלבים. בשלב הראשון, "ויצר", לכן כתוב ויצר ולא ויברא. בריאה פירושה: יש מאין. יצירה: לוקחים חומר קיים, ומעצבים אותו לצורה. כאן הקב"ה לקח את העפר שהוא כבר ברא לפני כן, "ויצר השם אלוקים את האדם עפר מן האדמה, ויפח באפיו נשמת חיים", ואז מה התוצאה? "ויהי האדם לנפש חיה".

מהרח"ו זצ"ל כותב בשערי קדושה, מדוע יש לנו בגוף רמ"ח איברים ושס"ה גידים? כי הנשמה עשויה מרמ"ח איברים ושס"ה גידים. כלומר, הקב"ה יצר בובת אדמה, שהיא בעצם גוש עפר לחלוטין. אבל כאשר אותה נשמה, שעשויה מרמ"ח איברים ושס"ה גידים, נכנסה לתוך גוש העפר הזה, העפר קיבל את צורת הנשמה.

הרי אחד מפלאי הבריאה זה השילוב שיש בגוף כל כך קטן, מערכת של איברים, של גידים, של מערכות שרירים ועצבים ורשת מסועפת של כלי דם. זה פלא. רק כלי הדם שיש בגוף האדם, אם נחבר את כולם לחוט אחד ארוך, אורכו יגיע למאה אלף קילומטר, רק כלי הדם שנמצאים בגופו של כל אדם! וכל המערכות משולבות יחד בגוף כה קטן במיקומים כל כך מדוייקים. איך כל זה נוצר? ואומר הרב חיים ויטאל, זו הצורה של הנשמה. וכשהנשמה נכנסה בתוך הגוף, אז "ויהי האדם לנפש חיה". הגוף קיבל את צורת הנשמה.

כשאדם נפטר מן העולם, אנחנו שחיים כאן, חיים בתחושה שהאדם שנפטר לא קיים יותר, הוא חדל מלהתקיים. אבל יש עוד פסוק, בספר קהלת, שמבאר מה קורה בזמן המוות. "וישוב העפר אל הארץ כשהיה, והרוח תשוב אל האלוהים אשר נתנה". כלומר, כשאדם מת, הוא לא מת באמת. אלא המוות הוא בסך הכל התפרקות של שותפות. עד עכשיו הייתה שותפות בין חומר לרוח, בין גוף לנשמה. בזמן המוות, השותפות מתפרקת. העפר חוזר לארץ כמו שהיה, כולנו קיבלנו את הגוף מהורינו, והם מהוריהם, עד האדם הראשון שנברא מעפר. לאחר הפטירה, העפר חוזר לארץ כמו שהוא היה. והרוח חוזרת לאלוהים אשר נתנה.

אבל מיהו בעצם האדם האמיתי? הגוף או הנשמה? אנחנו רגילים בדרך כלל, רוב האנשים בעולם, רגילים להזדהות עם הגוף. האדם מסתכל בראי, ומרגיש, זה אני. אבל מיד בתחילת ספר שער הגלגולים, כותב מהרח"ו בשם האר"י: "דע שהאדם עצמו הוא הרוחניות אשר בתוך הגוף. והגוף הוא לבוש האדם ואיננו האדם עצמו". אומר האריז"ל, דע לך שהאדם האמיתי, האני, שחושב, מרגיש, חש, מתהלך, האדם האמיתי הוא האדם הרוחני שנמצא בתוך הגוף.

"והגוף הוא לבוש האדם, ואיננו האדם עצמו". מה זה לבוש? כשרואים בגד הולך, כל אדם בר דעת מבין שהבגד לא הולך מעצמו. יש אדם בפנים, הבגדים הולכים, השרוול מתקפל. אבל אין אדם בר דעת שיחזיק בבגדיו ויאמר, זה אני. ברור שזה לא אני, זה לבוש.

אומר האריז"ל, כך בדיוק כשרואים גוף הולך, מי באמת הולך שם? הנשמה שבפנים, שזה האדם האמיתי. והגוף הוא סוג של לבוש.

במילים אחרות, היינו בלוויה. ראינו שקוברים אדם שהוא כל כך יקר לנו. את מי קברנו באמת? לא את האדם שנפטר. קברנו בסך הכל את הלבוש, את הבגד. את הגוף שליווה את האדם כל החיים. אבל האדם עצמו ממשיך להתקיים גם בלי הגוף.

הרב טיקוצ'ינסקי, בספרו "גשר החיים", ממחיש את הדברים בצורה מופלאה. נתאר לעצמנו תאומים שעדיין לא נולדו. נמצאים ברחם והם משוחחים. והנה תאום אחד פונה לאחיו, ואומר לו, תדע לך, אחי היקר, יום יבוא ואנחנו נצא מפה החוצה. אחיו מזדעזע, ואומר, חלילה. אם נצא החוצה, ניפול לתהום, נתרסק ונמות, כי בחוץ אין כלום. ואחיו, מנסה לחרגיע: אל תילחץ, בחוץ יש עולם גדול, מואר, צבעוני, רועש, עםם מיליארדי בני אדם. וכשנצא לשם אנחנו נלך ברגליים, לא כפי שכעת אנחנו שוחים בתוך נוזלים. נאכל מהפה, ננשום מהאף, לא כמו המצב הנוכחי שבו אנחנו אוכלים מהטבור ונושמים מהטבור. והטבור שדרכו אנחנו אוכלים, שותים, נושמים, יינעל לנצח.

אחיו מזדעזע. אבל אם הטבור יינעל, נמות. הוא אומר לו, אני מדבר איתך מדעית. אם הטבור ייסגר, אנחנו נמות. מנסה אחיו להסביר לו, כאן אתה צודק. כאן ברחם, אם הטבור ייסגר, נמות. אבל בחוץ יש מיליארדים של בני אדם שמתהלכים עם טבור סגור, הולכים ברגליים, נושמים מהאף, נהנים הרבה יותר מאיתנו, בעולם הרבה יותר יפה, הרבה יותר רחב.

וכך הם מתווכחים במשך תשעה חודשים. זה אומר, יש חיים אחרי ההיריון, וזה אומר, מי שיוצא מכאן נופל לתהום, מתרסק ומת. מגיעה שעת הלידה, ומי נולד ראשון? לצורך המשל, נקרא לו האח המאמין שיש חיים אחרי, והוא נולד ראשון. כיצד תהיה תגובתו של האח שנשאר ברחם? הרי לפי הבנתו, מי שיוצא החוצה, נופל לתהום, מתרסק ומת. ואחיו, שהוא כל כך אוהב, יצא החוצה… הוא התחיל להתאבל עליו. אחי היקר, נפלת לתהום, מי יודע מה קורה איתך שם בחוץ.

אבל מה באמת קורה באותה שעה בחוץ, בחדר הלידה? גם שם מתאבלים? שם אדרבה, יש שמחה גדולה, כי נולד תינוק.

אומר הרב טיקוצ'ינסקי, כשמדברים עם אדם שחי בעולם על החיים שאחרי, קשה לו לעכל. הוא אומר, מה פירוש? הרי קברנו אדם שהכרנו. פעם ישבנו, דיברנו, צחקנו, שמחנו ביחד. כעת אין קשר בינינו. אבל האמת היא, שמהו המוות? סוג של לידה מחדש. פעם אחת התינוק נולד מרחם אמו, משיל את השליה, כי פה הוא לא צריך אותה, לכן היא נקראת בשם שליה. ובפעם השנייה, האדם משיל את המעטפת שנקראת בשם גוף, מלשון מגופה, כמו שמגיפים את התריסים, כך הגוף הוא לא האני האמיתי. הוא מגיף וסוגר על האני האמיתי. והאדם נולד לעולם הרוחני, מקבל את שכרו על כל התורה, המצוות והמעשים טובים שעשה בעולם.

ראש ישיבת פורת יוסף, הרב יהודה צדקה זצ"ל, הוזמן לנחם משפחה שישבה שבעה בשכונת רמות, על ילד בן שבע שנהרג בפתאומיות בתאונת דרכים כשחצה את הכביש. המשפחה הייתה שבורה ורצוצה. מיד כשנכנס הרב, פנו אליו בני המשפחה בתלונות: איך הקב"ה לקח את הילד בגיל הזה? למה לא השאיר אותו בעולם שלכל הפחות ישא אשה ויביא דור המשך לעולם? טענות מאוד כאובות. הרב הרכין ראש, איפשר להם להוציא את כל שבלבם, ואחר כך אמר להם: אני רוצה לומר לכם משהו.

אתם גרים כאן בשכונת רמות בירושלים. בקצה השני ישנה שכונה אחרת בשם גילה. תתארו לעצמכם שאדם עולה לאוטובוס בתחנה הראשונה, אוטובוס ריק לחלוטין, רק הנהג. הוא נוסע, ולאחר דקה, בתחנה השנייה, עולה עוד אדם ומתיישב. עשר דקות האוטובוס נוסע וכל התחנות ריקות, איש לא עלה. והנה לאחר עשר דקות, האחרון ירד ראשון. ומי שעלה ראשון, נשאר שוב לבדו. תתארו לכם, אמר להם הרב יהודה צדקה, שהאדם שנשאר באוטובוס פותח את החלון, ונוזף בו: "למה ירדת כאן? יש עוד חצי שעה עד גילה. תעלה!" והוא משיב לו: "מה פירוש למה ירדתי? מראש עליתי לאוטובוס כדי לרדת כאן". והראשון לא מוותר: "אבל אתה שילמת בדיוק כפי שאני שילמתי. אתה יכול להמשיך בנסיעה. עלה והמשך במסלול הנסיעה!" והלה לא מבין: "אבל לי אין מה לעשות שם…".

מה יקרה, שאל אותם הרב, אם האדם שנשאר באוטובוס יפרוץ בבכי ויאמר לו: "אבל השארת אותי כאן לבד"? מה הוא ישיב לו? "אני משתתף בצערך שהשארתי אותך לבד, אבל לי לא טוב להמשיך הלאה. עלי לרדת כאן. אתה צריך להגיע לשם, לכן אתה המשך בנסיעה".

אמר להם הרב, באותה מידה, כל אדם שבא לעולם מקבל מסלול חיים שנכון ביותר לתיקון האישי שלו. כמה שנים הוא צריך לחיות בעולם כדי להגיע לשלמותו ולתיקונו. יש אדם שזקוק למסלול חיים מאוד ארוך, של תשעים שנה. אז הוא יקבל תשעים שנה. יש אדם שמסיים את המסלול במהירות. הוא לא צריך את שאר השנים. אז נכון שאנחנו כאובים ובוכים, ומותר לנו לבכות, כי כואב לנו, נפרדנו, היינו רוצים שהילדה היקרה הזו תישאר איתנו. אבל יודעים שלה זה הטוב ביותר. היא סיימה את המסלול שלה הרבה יותר מהר מאיתנו, זה אומר שהיא באה לעולם כשהיא מתוקנת הרבה יותר, וממילא היא נמצאת במקום שהוא הכי טוב עבורה, אף על פי שאנחנו כאובים, ובוכים, ובצדק, אבל יודעים שזוהי תעודת ההוקרה והכבוד הכי גדולה עבורה.

זה הביאור של עומק דברי הרמב"ם, שאשרי האדם שנחתמים ימיו במהרה. שמשמיים סיימו את מסלול חייו בעולם בגיל צעיר. בניגוד גמור לתפיסה הפשוטה והרדודה שלנו, שמי שנשאר כאן, הוא בעצם האדם החשוב והנעלה. זה גם הביאור של "דודי ירד לגנו לערוגות הבושם, לרעות בגנים וללקוט שושנים". הוא לוקח את השושנה כשהיא פורחת, כשהיא מלאת חיים. ובאמת, כל מי שהכיר את דניאלי, הסיפורים המיוחדים אודותיה שזורמים מכל הכיוונים, מהמשפחה, מהחברות, כל מי שהכיר אותה, אפילו לזמן קצר, רואה בחוש את חותמה של השושלת המפוארת. הן מצד הסבא קדישא, רבה של ירושלים, הרב יוסף חיים זוננפלד, זכר צדיק לברכה, הן מצד הסבא, הרב עמרם שושן שהיה עובד השם בתמימות ובישרות והיה מקדיש ומנצל כל רגע ורגע לתורה, לתהלים, לתפילה. השורשים הגדולים האלה נתנו את החקיקה שלהם בדורות הבאים, ובאמת אשרי ההורים שגם זכו בתקופה הקשה הזו, לעשות הכל למענה ולעילוי נשמתה, כפי שהיו יודעים שאילו היו שואלים את דניאלי, מה היא הייתה רוצה שיעשו להנצחתה, בזה בדיוק הייתה בוחרת.

ההתנדבות שלה למען ילדים חולים, אז ההורים עשו הכל, ועושים. אני לא יודע אם מותר כאן לספר, המסירות של האמא שבגופה הולכת וטורחת ומכינה לאותם ילדים חולים. האבא, שמשקיע כל מה שהוא רק יכול לעשות, אף על פי שזמנו מאוד דחוק, ועסוק, וטרוד, אבל עושה הכל למען אותם ילדים חולים. למען החינוך של ילדי ישראל, בכל מקום שרק אפשר לתרום ולבנות ולסייע לחינוכם של ילדי ישראל.

שזה בעצם היסוד של הנתינה לדורות הבאים, הן בגוף והן בנפש. כמו שהאדם מורכב מגוף ונשמה, כך גם עושים מעשים גדולים של הנצחה. גם לתת את הבריאות של הגוף לאותם ילדים חולים, וגם את החינוך בנפש, לשמר את עם ישראל לדורות הבאים, בדור הזה שיש בו כל כך הרבה נסיונות לצעירים, לצעירות, ובזה שדואגים לחינוכם, בזה בעצם משמרים את הדורות הבאים של עם ישראל.

ענין נוסף שיש לתת עליו את הדעת בזמן קשה זה, הובטחנו בכמה וכמה מקומות בתנ"ך על תחיית המתים. אחד משלושה עשר העיקרים של האמונה היהודית, כפי שמונה הרמב"ם. כשבוחנים ובודקים את כל הסימנים שנאמרו על ימות המשיח, על אחרית הימים. הרי להתעסק עם תאריכים אסור לנו. "תיפח רוחם של מחשבי קיצין", אמרו חז"ל. אבל ישנם עשרות סימנים שנאמרו על אותה תקופה. כל אדם שיבחן ויבדוק, אני מדבר על סימנים מפורשים, לא דברים סתומים שצריך לדעת איך להבין אותם. פסוקים מפורשים, מאמרי חז"ל מפורשים. רואים שמאז חורבן בית המקדש ועד היום, במשך כל אלפיים השנים שחלפו, לא היה דור שכל הסימנים הולכים ומתגשמים בו בזה אחר זה, כמו הדור שלנו.

בגמרא מובאים דברי רבי אבא: "אין לך קץ מגולה מזה, שנאמר ואתם הרי ישראל, ענפיכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל, כי קרבו לבוא". כלומר, כשרואים את ארץ ישראל לאחר שנות שממה, שוב חוזרת ופורחת, אין לך קץ מגולה מזה. בתוך עשרות סימנים, יש את המשנה בסוף סוטה, של עשרות סימנים, ועוד. זה הסימן הכי גדול. כשרואים את ארץ ישראל שוב פורחת. ולמה? כי כשעם ישראל יצא לגלות, הרי נאמר שם, "והשימותי אני את הארץ, ושממו עליה אויביכם היושבים בה". הפסוק הזה לכאורה לא מובן. אם אנחנו לא נמצאים בארץ ישראל, מה אכפת לנו שהגוים יצליחו להפריח אותה? והתורה אומרת, "ושממו עליה אויביכם היושבים בה", האויבים שלכם יגורו בארץ ישראל, אבל לא יצליחו לבנות ולהפריח אותה.

משל למה הדבר דומה? ילד מפונק שקיבל מאביו הכל. אבל, וישמן ישורון ויבעט, מתנהג שלא כראוי. אביו הוציא אותו מהחדר, נעל את חדרו על כל המשחקים והציוד היקר, אתה מהיום ישן בסלון. שואל אותו הילד, אבא, ומה תעשה עם החדר וכל הריהוט, אתה תתן למישהו אחר? הוא אומר לו, לא, זה יישאר ריק. למה חשוב לילד לדעת שאך אחד לא יקבל את שלו? כי כל זמן שהמקום ריק, יש לי סיכוי לחזור לשם כשאתקן את דרכי.

כך אומר הקב"ה לעם ישראל. אתם תצאו לגלות, ארץ ישראל שהייתה זבת חלב ודבש תהפוך לשממה. ושממו עליה אויביכם היושבים בה. כי אם הם יצליחו לבנות ולהפריח את הארץ, ארץ ישראל הרי מבוקשת על ידי כל העולם, היו כאן הצלבנים, המוסלמים, מי לא רצה את ארץ ישראל. היא גם קדושה לכולם, וגם מבחינה אסטרטגית היא נמצאת בצומת יבשות, מחברת בין אפריקה לאירופה ואסיה, מי ששלט בה בימים ההם כשלא היו מטוסים, שלט בצומת יבשות. כולם רוצים אותה. אז ארץ כל כך מבוקשת וכל כך קטנה, אם הגויים היו מצליחים לבנות ולהפריח את הארץ, לא היה לנו היום לאיפה לחזור.

מה עשה הקב"ה? נתן הוראה לאדמת ארץ ישראל, תינעלי בפני כולם. אל תתני פירות לאף אחד. ובאמת הרמב"ן, שהיה בארץ לפני כשבע מאות שנה, כותב באיגרת לבנו עד כמה ירושלים וארץ ישראל, "כל הקדוש מחברו חרב יותר מחברו". להבדיל, סופר אמריקני בשם מרק טווין שהיה פה בארץ לפני כמאה ועשרים שנה, כותב במכתבו: "קללת כישוף רובצת על ארץ הקודש". כי הוא רואה שחורשים, זורעים, משקים, ושום דבר לא צומח.

זה לא הגיוני. הוא שואל שם, באותו מכתב, האם זוהי ארץ זבת חלב ודבש? בכל מקום בעולם חורשים, זורעים, משקים והכל צומח. וכאן הוא רואה שעובדים והכל שומם. אז איך הוא קורא לזה? קללה של כישוף. כי זה לא טבעי. והוא לא יודע שלא קללה ולא כישוף. ארץ ישראל קיבלה הוראה, הינעלי בפני כולם. תשמרי אמונים לילדייך. רק כשהם יחזרו אלייך, שוב תחזרי לתת פירות.

מזה מתפעל רבי אבא ואומר, אין לך קץ מגולה מזה, מתוך עשרות סימנים. כשתראה את ארץ ישראל שוב חוזרת ומוציאה שפע של פירות, תדע שהגאולה בפתח. רבי חיים קנייבסקי כמה מדבר בשנים האחרונות, מה שלא היה תקדים לפני כן. כמה מדבר על גאולה קרובה, בשם החפץ חיים אומרים דברים גדולים, ועוד. אז בתאריכים אי אפשר להתעסק, אבל כל הסימנים מראים, אפילו חתונות בירושלים. בשכונה הזו כמה חתונות יש בכל ערב. לנו זה נראה טבעי, אבל זו נבואה שמתגשמת. בירמיה, "כה אמר ה', עוד ישמע בהרי יהודה ובחוצות ירושלים, הנשמות מאין אדם ומאין יושב ומאין בהמה, קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה".

הרמב"ם, שהזכרתי קודם, באותה איגרת הוא כותב, "ביקשתי בירושלים יהודים, ולא מצאתי אלא צבעי ושלושת בניו". כלומר, לפני שבע מאות שנה, כמה יהודים היו בכל ירושלים? היו ארבעה, ועם הרמב"ן, חמישה. כשהוא קרא את הפסוקים האלה, הוא ידע שזה יקרה. אבל מתי?

בזמננו, כשאנחנו עדים להתגשמות של הנבואות האלה, מי שעובר כאן ברחובות ורואה אנשים מבוגרים יושבים על ספסלים, ילדים וילדות משחקים ברחובות, זה נראה לנו מאוד טבעי. צריך לזכור, אנחנו עדים לנבואה מתגשמת. בזכריה כתוב, "עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים, ואיש משענתו בידו מרוב ימים, ורחובות העיר ימלאו ילדים וילדות משחקים ברחובותיה". כמה זה פשוט היום, כמה זה היה הזוי בימים ההם.

וכשרואים את ההתגשמות של כל אלה, כמה כוח וחיזוק זה צריך לתת לנו בכלל, ולמשפחה בפרט. שגם הנבואה על תחיית המתים היא נבואה קרובה להתגשם. כלומר, הפרידה הזו, מהבת, מהאחות, מהנכדה, זוהי פרידה זמנית לטווח קצר. עד כדי כך שבדניאל, כשהוא מדבר על תחיית המתים, הוא אומר, "ורבים מישני אדמת עפר יקיצו". אפילו לא קורא להם בשם מתים. "ישני אדמת עפר". כשרואים ילד ישן במיטה ומדברים איתו, הוא לא עונה. אבל לא נלחצים. עוד כמה שעות יהיה בוקר, נדבר. כך גם יש אדם שישן במיטה, יש ילד שישן באדמת עפר, והובטחנו שהם עוד יקומו.

והיא, שהייתה כל כך בעלת חסד, כל כך בעלת מדרגה, טוב לב, רגישות לזולת, רק הכמה עדויות ששמעתי מהאבא על דברים של מציאות, דברים שהיו, דברים שהאמא סיפרה מתוך חיי היומיום, בלי קשר לכך שהם הורים. אתה שומע סיפורים, אתה אומר, תשמע, אין הרבה סיפורים כאלה, אין הרבה עדויות כאלה. נדיר מאוד לשמוע על גדולה של אדם בגיל כזה, שזוכה, שמבקשת מהאבא שהחברות לא יראו כדי שלא ירגישו שלא בנוח, דברים עם רגישות פלאית כל כך לזולת. אלה דברים שכפי שהובטחנו, "רבים מישני אדמת עפר יקיצו".

יש זהר מעניין, הזהר הקדוש אומר, איך תהיה תחיית המתים? הרי לכאורה זה תמוה. הגמרא כבר משווה את תחיית המתים לזרע שזורעים באדמה. הרי כידוע בעולם הטבע, כל דבר שהקב"ה ברא בעולם, הוא לא נברא לחינם. יש בו מוסר השכל גדול לבני אדם. כל בעל חיים אמור ללמד מוסר השכל את האדם, לפי שמו. שם בעל החיים מראה על התכונה המרכזית שבו, ויש בכל זה מוסר השכל לאדם. גם כל דבר בבריאה, יש בו מוסר השכל לאדם. מדוע הקב"ה סידר שצמחים יצמחו בצורה כזו? יכול היה לסדר שמזון יגיע בדרכים אחרות, כמו מן במדבר. למה צריך דווקא מהאדמה?

כדי ללמד את האדם לדורות עולם. אדם ששואל את הקב"ה, ריבונו של עולם, באמת יקומו המתים? הרי זה נראה תמוה. אומר לו הקב"ה, מה אתה מתפלא עלי? היום אני עושה את זה בעולם הצומח. אתה רואה שאתה זורע זרע באדמה, ואתה רואה שהוא עובר תהליך מסוים, שאז אי אפשר להפיק ממנו קמח יותר, כל זמן שהוא היה בחוץ, אפשר היה לטחון את הזרע, לעשות ממנו קמח. כשהוא באדמה, הוא כבר נראה כאילו שהוא אבוד. אבל דווקא משם בוקעים חיים חדשים. אדם שמתבונן ישים לב שהנס של תחיית המתים הוא קטן יותר מבחינה מסוימת מהנס של הזרע שצומח.

כי בתחיית המתים, קברנו אדם אחד, ומהאדמה יוצא אדם אחד. בזרעים הקב"ה סידר שזורעים אחד באדמה, יוצא גבעול, ובראש הגבעול הרבה כפילים של אותו זרע שזרענו. זה כמו שיכניסו אדם אחד לאדמה, ויצאו משם עשרה אנשים כמותו. זה נס יותר גדול. רק לזה התרגלנו ולזה לא. והגמרא משווה בין הדברים, כדי שניקח מוסר השכל לעצמנו.

הזהר מוסיף דבר מעניין. הזהר הקדוש אומר, איך תהיה תחיית המתים? ישנה עצם קטנה בעורפו של האדם, שהעצם הזו לא נאבדת. עליה נאמר, "אמר ה' מבשן אשיב, ממצולות ים". כלומר, גם אדם שטבע בים ונאכל, אין לו אפילו קבר. לא נשאר ממנו כלום, כך נראה. אבל העצם הזו לא נאבדת לעולם.

אומר הזהר, אני מצטט את לשון הזהר, רק מתרגם מארמית לעברית: "וכשיגיע זמן התחיה, אותה העצם תלך ותתפח כשמרים בבצק, ותתפשט לצדדים, ותוציא איברים בדיוק בצורת הגוף שקברנו". וכך האדם קם לתחיית המתים, כשהנשמה, הרי הנשמה היא האדם האמיתי, היא לא מתה אף פעם, חוזרת הנשמה ומתלבשת בלבוש החדש שהוכן לה, וכך האדם קם לתחיית המתים.

פעם היה קשה להבין את דברי הזהר. היום יש במדע מה שנקרא שיבוט גנטי. לוקחים תא אחד מתוך הגוף, הרי יש את הדי אן איי, כל תא מכיל את כל פרטי הגוף. וממנו עשו כבשה, שהיא קופי, העתק של הכבשה הראשונה. כלומר, היום המדע מקרב אל השכל. איך מעצם קטנה ייבנה גוף שלם, שהוא קופי של הגוף הראשון? תחיית המתים זה כמובן נס, זה לא שיבוט גנטי. אבל היום הדברים קרובים יותר אל הדעת, להבין את הדברים, כיצד גם מבחינה מעשית, החפץ חיים הרי כבר אמר, שאפילו בטכנולוגיה, כל דבר שמתפתח בעולם, יש לו מסר השכל לאדם. ככל שיש ירידת הדורות, הטכנולוגיה באה ומחזקת את האמונה.

כך גם, דע מה למעלה ממך, עין רואה ואוזן שומעת, וכל מעשיך בספר נכתבים, שהיום עם כל הצילומים… פעם היה קשה להבין את זה, אם אני מדבר עם אדם לבד בבית ומבזה אותו, מי יכול לדעת מזה? היום יש מצלמות, יש הקלטות… הוא חושב שהוא לבד, אבל אחר כך כל העולם יכול לראות אותו.

כל דבר ודבר יש בו מוסר השכל גדול לאדם עצמו. כשיש יהלום יקר, לא מפקידים אותו אצל אנשים פשוטים. וכשרואים נשמה גבוהה כזו, שההורים היקרים זכו לגדל אותה בביתם, אין ספק שמעלתם גדולה. וכאשר הם ברוך ה' טורחים ועמלים ועושים למען הכלל, למען הפרט, הגמרא אומרת בברכות, שהמתים יודעים מה קורה עם החיים. המתים יודעים מה קורה בבית, מה קורה בחוץ, מה קורה בכל מקום. וככל שהם גם רואים, אדם שנפטר נמצא בעולם האמת, ורואה את המשפחה במצב של יותר הכלה, יותר קבלה, יותר אחדות, יותר שמחה, יותר השקעה, עם כל הכאב…

הגמרא אומרת שאסור להתאבל על המת יותר מדי. כי יודעים שיש הישארות הנפש, אז מתאבלים בגבול הנכון. "ויבוא אברהם לספוד לשרה ולבכותה", כ"ף קטנה. אומר המדרש, אברהם לא בכה הרבה על שרה. בכה, כי כואב. אבל לא הרבה. כי הוא ידע מי היא, ידע איפה היא נמצאת, וידע שיש הישארות הנפש.

וכאשר מי שנמצא בעולם האמת רואה את כל ההשקעה וההקרבה והמסירות והאחדות והאהבה, שיש בתוך המשפחה, בעשייה למען כלל ישראל, זה עצמו בוודאי עושה נחת רוח גדולה לנשמת הנפטר.

ונסיים בברכה למשפחה היקרה, שלא יוסיפו לדאבה עוד, שיראו בעזרת השם רק שובע שמחות בביתם, וכן כל הציבור שבא לכבד את זכרה של דניאלי היקרה, שהשם יתן לכולם שמחות בביתם, מתוך נחת, ושנזכה במהרה לגאולה שלימה במהרה בימינו, אמן.

שרת המשפטים איילת שקד חנכה קומה חדשה בפנימיית הישיבה באיתמר

שקד: נוביל את הבניה ביהודה ושומרון

שרת המשפטים איילת שקד חנכה קומה חדשה בפנימיית הישיבה באיתמר וקראה לתלמידים להדק את קשריהם עם ההורים.

ערוץ 7 – חזקי ברוך , ט"ז באייר תשע"ו 24/05/16 18:51

השרה שקד נואמת בפני התלמידים

השרה שקד נואמת בפני התלמידים

צילום: דוברות

 

שרת המשפטים איילת שקד חנכה הערב (שלישי) קומה בפנימיית הישיבה הגבוהה באיתמר.

באירוע השתתפו גם ראש הישיבה, הרב אביחי רונצקי והתורם שתרם את הקומה החדשה, מוטי זוננפלד.

השרה שקד, אמרה באירוע, "בניית הפנימייה בישיבה היא חלק מבניית הארץ לאורכה ולרוחבה. אנחנו נמשיך בעשייה, נוביל את הבנייה ביהודה ושומרון ואני בטוחה שנמשיך לחנוך עוד ועוד מבנים ושעוד אנשים יגיעו לגור בשטחי יהודה ושומרון".

זוננפלד, שתרם את בניית הקומה בפנימייה לזכר בתו דניאלי, תרם בעבר מבנה אחר של פנימייה לזכר אמה של שקד.

"מוטי תורם רבות להתיישבות. הוא בוחר להשקיע את כספו בבנייה", סיפרה השרה שקד ופנתה לתלמידי הישיבה, "כל אחד מגלה בשבעה על יקיריו דברים שלא ידע עליהם. ואני אומרת לכם – תשתפו את ההורים שלכם בחוויות שלכם. הם יהיו שם למענכם".

סרט פעילות קרן דניאלי

דגלים-1

במלאת שנה לפעילותה של קרן דניאלי ניתן לראות סקירה קצרה

על חלק מהפעולות שנעשו ועל הרקע לעשיה.

 

.

 

 

סיום הש"ס שנלמד לזכר דניאלי בבית המדרש 'בית נפתלי' אשדוד

לימוד דף יומי וסיום הש"ס

בית המדרש 'בית נפתלי', אשדוד.

שיעור קבוע ב'דף היומי' נמסר מדי יום בבית המדרש 'בית נפתלי' באשדוד, לעילוי נשמתה הטהורה של דניאלי זוננפלד ז"ל. השיעור מועבר גם בשידור חי באתר 'קול הלשון' ובקו הטלפוני. לקראת מלאת שנה להסתלקותה של דניאלי לגנזי מרומים, נערך ב'בית נפתלי' מעמד מרגש של סיום הש"ס על ידי הלומדים. בתחילת השנה, לקחו על עצמם עשרות חברי בית המדרש ללמוד מסכתות לעילוי נשמתה של דניאלי, וכעת הגיע הלימוד לסיומו באירוע נרגש ומחזק.

במוצ"ש פרשת תצוה תשע"ו התכנסו בני הקהילה בראשות רב ביהמ"ד הרב יהושע פינק, דייני ורבני הקהילה, הרב אברהם צרויה רב קהלת סוכת דוד בבואנוס איירס, הרב אלימלך פירר יו"ר עזרה ומרפא, ר' מוטי זוננפלד, ועוד רבנים חשובים ואישי ציבור, לסיום הש"ס שנחוג בסעודת מלוה מלכה חגיגית.

אביה של דניאלי, ר' מוטי זוננפלד, נשא דברים נרגשים והציע במעמד הסיום הזה, להתחיל מיד בלימוד ה'ירושלמי'. קהל הלומדים נענה בהתלהבות, ותוך דקות בודדות חולקו המסכתות בין המשתתפים. האירוע המיוחד נחתם במשא של המגיד הנודע הרב רוזנבלום, ובהתחלה משותפת של לימוד 'ירושלמי' עם הרב שלמה ורנר.

 

המשך…

שירו אחים

אירוע 'שירו אחים'

בחסות 'קרן דניאלי'

גיל-עד שער, נפתלי פרנקל ואיל יפרח, הם שלושת השמות החקוקים לנצח בליבו של עם ישראל. לאחר חטיפתם של שלושת הנערים היקרים, ידע עם ישראל ימי דאגה, אחדות וקרבה שלא ישכחו. מכל קצוות העם התאגדו יחד בתפילה ותחנונים לשלומם, והצער העמוק עם היוודע הבשורה הקשה על מותם הידק את חותם האחדות של העם כולו.

הצורך בו חשו רבים, לשמר את רוח האחדות הזו, מצא לו ביטוי ייחודי באירוע האחדות 'שירו אחים' שנערך במלאת שנה לחטיפה.

באירוע נכחו המשפחות וההורים השכולים, אופיר ובת-גלים שער, אבי ורחל פרנקל, אורי ואיריס יפרח, רב אלוף (מיל.) בני גנץ (שהיה הרמטכ"ל בזמן החטיפה), שגריר ארה"ב בישראל מר דן שפירו, ראש עירית רעננה מר זאב ביילסקי, וזמרים מובילים שהופיעו בהתנדבות מול קהל של כ-5000 איש.

כולם, אלפי מבוגרים ובני נוער, התאספו יחד בפארק רעננה, כדי לבטא את הרוח המאוחדת, ולשמרה בלבבות.

את החסות לאירוע, לקחה על עצמה 'קרן דניאלי', לעילוי נשמתה של דניאלי זוננפלד ע"ה, שכל ימיה שאפה לחיבור ולאחדות בעם ישראל.

sasson_tiram_6

TIRM7116

TIRM7357

TIRM7226

כנס שמירת הלשון

בנייני האומה, תשע"ה.

כנס שמירת הלשון הוא כנס ייחודי לנשים ובנות הנערך מדי שנה בימי בין המצרים. העיתוי הנבחר לכינוס מקשר בין מהות ימים אלה למטרת הכנס: ימים של אבלות על חורבן בית המקדש בגין שנאת חינם, המהווים זמן להתעוררות ובדק בית בענייני בין אדם לחברו וחיזוק באהבת חינם. כדי למקד את תשומת הלב האישית והציבורית בנושא, נערך כנס ענק, בו משתתפות כ-5000 נשים ובנות מירושלים והסביבה. מיטב הרבנים והמרצים נוטלים חלק באירוע, ומעלים על נס את חשיבות שמירת הלשון וחיזוק היחסים בין אדם לחברו ובין אשה לרעותה.

הכנס השנתי, תשע"ה, נערך תחת חסותה של 'קרן דניאלי' לעילוי נשמתה של הנערה דניאלי זוננלד ע"ה, שהצטיינה באהבת ישראל ובלב רחב ופתוח לכל אדם באשר הוא. במהלך הכנס, הועלה זכרה בדבריו של הרב ישראל גנס, מגדולי רבני ירושלים, אשר קרא לציבור המשתתפות, ללמוד ממידותיה התרומיות של דניאלי ז"ל ולאמץ את דרכה המיוחדת כסמל ודוגמא.

קישור לכתבה על הכנס

 

בנייני האומר בנייני האומה

אזכרה לזכר דניאלי זוננפלד הרב זמיר כהן

אזכרה

שנה לפטירתה בטרם עת של דניאלי ע"ה.

עם מלאת אחד-עשר חודש, מאז היום המר והנמהר בו נקטפה דניאלי זוננפלד בתאונת דרכים קטלנית, בי"ג אדר א' התקיימה עליה לקברה בהר המנוחות בירושלים. למרות מזג האוויר הסוער וקשיי התנועה, הגיעו מאות מוקירי זכרה להזיל יחד דמעה; בני משפחה, חברים וידידים, המתקשים עדיין להיפרד מן החיוך הבלתי נשכח של דניאלי.

לאחר העליה לקבר ודברי זכרון ודמע מאביה ואמה, התקיים כינוס זיכרון באולם 'בית המדרש להלכה בהתיישבות' בשכונת הר נוף, סמוך ומשקיף אל בית העלמין שבהר המנוחות. ספד לה נרגשות הרב יוסף אפרתי – ראש בית המדרש, והרב זמיר כהן מראשי תנועת הידברות מסר שיעור מרתק לזכרה.

.

לצפייה

 

 

 

 

 

ערב מרתק על חינוך, אמונה ונתינה – לזכרה של דניאלי ע"ה.

בשכונת הדר גנים בפתח תקווה בבית הספר 'מורשה' יתקיים ערב מרתק לנשים ע"י בית המדרש למורות,

יחד עם הרב עמוס נתנאל שידבר על האתגרים של גיל ההתבגרות,

והרבנית עידית אצקוביץ שתרצה על חינוך ילדינו לנתינה.

אמהות המתמודדות עם רגעים מורכבים בחינוך הילדים מוזמנות להשתתף בערב ולצאת עם מטען מחודש לחינוך, לאמונה ונתינה.

הערב מוקדש לע"נ הנערה היקרה דניאלי זוננפלד ע"ה

 

אירוע השקת 'ספר דניאלי'

ביום ראשון כב' באלול – 6/9/15

נערך ברעננה אירוע השקת ספר זיכרון לזכרה של דניאלי

במעמד הרב ישראל מאיר לאו.

 

למעבר לספר דניאלי

אירוע השקת תכנית 'בשביל דניאלי'

ביום רביעי יג' אב תשע"ה – 29/7/2015

התקיים אירוע לרגל סיום שנת ההתנדבות והשקת פרוייקט 'בשביל דניאלי'.

האירוע נערך באוניברסיטת בר אילן בנוכחות:

שרת המשפטים- ח"כ איילת שקד

פרופ' דניאלי הרשקוביץ- נשיא האוניברסיטה

מנהלת התכנית- גב' עדי וולס

אביה של דניאלי- מר מוטי זוננפלד

Created by Winsite