מוטי זוננפלד, אביה של דניאלי ז"ל, נשא דברים ואמר: "דניאלי שלנו תמיד אהבה לעשות חסד. בחייה הקצרים היא מצאה הזדמנות מיוחדת לעשיית חסד במחלקה האונקולוגית בשניידר ובפעילותה עם נוער בסיכון.

קנאה היא מושג שלצערנו כ"כ נפוץ בימינו, אבל אני יכול לומר בשקט ובביטחון מלא שדניאלי לא ידעה מה זו קנאה. היא כ"כ פרגנה לזולת, ואני בטוח שאתם, הרופאים, הרופאות והאחיות, מייצגים את הרוח הזאת של הנתינה והפרגון.

חברי הוועדה היקרים, ידידי נפשי – תודתי מעומק לב עבור עבודתכם הנאמנה והמסירות הרבה בחודשים האחרונים למען הקרן והפרס. באמצעות זכרה של דניאלי, אנו מנסים לעשות דברים שלפי הבנתנו היא הייתה שמחה לעשות בעצמה לו היתה כאן".

דניאלי נקטפה מאיתנו ברגע מר, אך דרכה דרכנו ומחויבותה מחויבותנו. אנו תקווה שיהיו רבים שירצו להצטרף לעשייה המיוחדת הזאת. הכרת התודה מחממת הלב לה זכינו והמעמד המרגש הזה בוודאי יתרמו לכך. הנר שלך דניאלי עודנו מאיר[מתוך דבריו של ד"ר גיל גלעד מביה"ח שניידר].