דניאלי בלטה בצניעותה, בחכמתה ובהצטיינותה בלימודים.
מוזיקה הייתה תמיד משמעותית בחייה. דניאלי ניגנה בפסנתר והתנסתה גם בחליל צד ובגיטרה.

דניאלי הייתה תלמידה טובה, שקדנית, ממושמעת וחברותית. לא הייתה פעם אחת שהיינו צריכים להזכיר לדניאלי להכין שיעורי בית או להתכונן למבחן. האחריות והרצינות, כשצריך, היו טבועים בה.
לפעמים היה נדמה לי שדניאלי נולדה עם מנגנון מובנה אוטומטי של חינוך עצמי, כי היא תמיד ידעה מה צריך לעשות, מתי ובאיזה אופן.
באספות הורים זכינו לשמוע רק תשבחות עליה ותמיד היינו גאים בה והודינו לא-לוקים על הזכות שנפלה בחלקנו, להיות הורים לילדה מיוחדת כל כך.

[מתוך מכתבי ההורים/ספר דניאלי]

.

.

.

.

.

.

.